קוראים ~ שואלים

שאלות ותשובות בדיני משפחה וכללי בתי משפט האזרחיים ובתי דין רבניים בארץ ישראל ובארצות הברית

BY: M.Moses

בורר, מחבר ספר המשפטים המבואר, ומנהל משרד לגישור ופשרה

שאלות ניתן לשלוח לת.ד

P.O.BOX 300957

BROOKLYN NY ZIP 11230

OR BY EMAIL: ESQSHALOM@AOL.COM

~

כל הזכויות שמורות ©

_________*_________

JULY  2010 

שאלה

החניה השייכת לשכן שלנו היא פנויה כבר כמה שנים, החנתי את רכבי שם, והשכן לאחר שנתיים תובע ממני סכום ענק עבור החניה האם עלי לשלם?ו

תשובה

לשואל היקר…תודה על השאלה החשובה

כאשר מדובר בחניה מגודרת של בית פרטי, הרי עצם הכניסה לחניה הוא גזילה, ואין זה ענינו של אדם מה שכנו עושה בחנייתו. כאשר מדובר בחניה פתוחה, כגון חניות תחת בנין מגורים, הרי מי ששוכר בית עם זכות חניה הוא משלם יותר [המחיר נע בין 100 ל200 דולרים לחודש בארצות הברית], כמו כן אדם שקונה דירה עם זכות חניה משלם יותר. והדבר שכיח שאנשים משכירים לאחרים את מקום חנייתם, הרי שחניה דינו כדין בית והוא דבר רווחי, וכל דבר רווחי אין זכות לאחרים לטעון “זה נהנה - וזה לא חסר” ואין אדם רשאי לומר אם השכן אינו משתמש בחניתו למה אני לא אשתמש? הן על פי חוק האזרחי, והן על פי דין תורה

הטעם: אין זכות לאדם לכוף את רעהו שיוותר על ממונו בשביל ‘חסד‘ ו‘מצוות‘, כמו שאין זכות לכוף אדם לגור בביתו שאינו משתמש בו עתה, או לנהוג ברכבו שאינו משתמש בו. ובדיוק כמו שאין זכות לאדם לפתוח בית כנסת בביתו – בבנין מגורים, ולהפריע לכל השכנים, ולטעון שזה ‘מצוה‘.[בפרט אם פותח בית כנסת לשם קינטור ונקמה או כבוד].ו

כלומר: אדם אשר חפץ להשתמש בחניה של שכנו חייב לבקש את רשותו. ואם השכן אמר שזה בסדר לחנות שם לזמן מועט כגון להוריד את הילדים או מצרכי קניות, אין אומר שהשכן אישר לחנות שם 24 שעות ביום שבעה ימים בשבוע, עד שיאמר מפורשות

מכל מקום: כל ענין נדון לגופו

ואם מדובר בתובע שהוא עצמו גוזל את שכניו, כגון שבנה חדרים על גג הבנין ללא רשות [זכות השמוש בגג הבנין שייך לכל הדיירים], או אם התובע פתח גן ילדים בביתו ובכך מזיק ומפריע לכל השכנים, ובית הדין מתרשם שתביעת התובע על חנייתו - יסודה בקטרנות ונקמה, וגם מה שטוען שמעולם לא הרשה לשכנו לחנות בחנייתו אינם נכרים דברי אמת, ותביעתו היא משום שהשכן הנתבע אינו מסכים למעללי התובע לפתוח גן ילדים בבנין, וכדומה, , הרי שבית הדין יראה לנכון לבטל את תביעת התובע לדרישת הנתבע

אך מה שברור: שהנתבע אין לו זכות לחנות את רכבו שם. בפרט עתה שהתובע אומר בקול ברור וחד משמעי שאינו מסכים לכך. ואם יש לנתבע תביעות אחרות כלפי התובע זכותו להגישם בפני בית דין

כך או כך: אדם ששוכר חניה משכנו חייב שיעשה הסכם כתוב וחתום על כך, ולא ישלם במזומן בשום צד ואופן. כי מי יודע אם ביום מן הימים יהיה ריב בין השכנים, והשכן יטען שמעולם לא קבל ממון עבור חנייתו, ויתבע סכומי עתק של שנים.

סכומו של דבר: שכנים שיש בלבם טענות זה כלפי זה מן הראוי שיפנו לבית דין או לרשויות , שידונו בטענותיהם, וישימו קץ למחלוקות, אך שכנים לא יעשו דין לעצמם וינהגו באלימות, ועל ידי כך ימנעו מעצמם משפטים ומעצרים

והדבר מגוחך שיש אנשים אשר מתביישים או מסרבים מסיבות שונות לפנות לרשויות שידונו בבעיותיהם, אך אינם יראים לנהוג באלימות פיזית או מילולית זה כלפי זה. כמו שלצערינו אנו שומעים לעיתים תכופות צרות רבות בין שכנים עד כדי הרג וחורבן משפחות

והחכם עיניו בראשו, וכאשר הוא נוכח לראות שיש לו עסק עם שכן רע, ילך לגור במקום אחר, עם כל הקשיים הכרוכים בדבר. כי יותר קל לשנות מקום מגורים מאשר לשנות אנשים רעים לטובים

וכבר הרחבנו בספרנו דיני משפחה, ובספרנו על פרשיות השבוע [ספר בראשית ושמות] שיש קשר ישיר מאד בין הנהגות עם שכנים לעניני משפחה. הרבה שלום בית במשפחות נהרסו משום ריב עם שכנים. כי אי אפשר לחיות חיי שלום בתוך הבית כאשר יש ריב מחוץ לבית

ועושה שלום במרומיו יתן שלום בלבנו

* * * * *

שאלה

MAY-2010 לכבוד הבורר היקר…ראשית ברצוני לברך אתכם על האתר המועיל והנפלא

אשתי ואני נמצאים בהליכי גרושין, אך עדיין חיים בבית אחד עם ילדינו, נקבע לי על ידי בית המשפט שכל זמן שלא התגרשנו אני חייב להמשיך לפרנס את אשתי[מזונות לאשה] ושחיוב זה יפקע רק בעת נתינת הגט. אך: אשתי שיש לה מקצוע מכובד ואשר עבדה כל השנים, הפסיקה לעבוד,ועתה היא דורשת מזונות בסכומי עתק בטענה שהיא התרגלה לחיים כאלו. האם היא זכאית לכך

תשובה

נשואין אינם כרוכים בקשרי אהבה ומשפחה בלבד, אלא גם ובעיקר בחוזה ממוני! נשואין פרושו = עול ממוני! לא רק מצד רצון הטוב של אהבת איש לאשתו או לילדיו, אלא מצד חיוב דיני חוזים לכל דבר. איש שאינו מכיר בעובדה זו, עלול לבא לידי אכזבות רבות בחיי נשואיו, בשאלות: איך אשתו וילדיו נטשוהו כאשר אין בידיו ממון.וכו’. אין אדם רשאי לדרוש מאשתו וילדיו לאהוב אותו ולחיות לצדו כאשר אין להם תנאים הולמים לחיות

החוק העברי והאזרחי קובע: אדם שנושא אשה מתחייב לשלם לה דמי מדור,מזונות,ביגוד,ושאר צרכיה. כמבואר באריכות בתלמוד מסכת כתובות, ובשולחן ערוך אבן העזר דיני כתובות

זאת איפו שעל פי החוק מחובתו של הבעל לשלם דמי שכירות, לעשות קניות, ולדאוג שיש תנאים הולמים לאשתו ולילדיו

שטר הכתובה שהבעל חתם עליה בפני קהל ועדה שבה התחייב “ואנא אופליח ואוקיר” =כלומר אני אפרנס את אשתי, – אינו מעשה תחביבי בעלמא. שטר כתובה הוא אינו שטר היסטורי דתי אלא שטר ממוני בעל תוקף משפטי לכל דבר, והוא בעל תוקף משפטי גם בבתי משפט בארצות הברית. ומן הראוי שגבר ישנן מילות הכתובה טרם נשואיו, וטרם שחותם עליה

כלומר: בעל אינו יכול לפטור עצמו מתשלום דמי מזונות לאשתו בטענה שאשתו עובדת או יכולה לעבוד. לא זו בלבד: גם אם יש לאשה נכסים מטרם נשואיה, או שנפל לה ירושה לאחר נשואיה, אין בעלה רשאי לפטור עצמו מדמי מזונות לאשתו, ובוודאי שאינו יכול לפטור עצמו מחיוב מזונות לילדיו משום שלאשתו-אם ילדיו יש ממון או רכוש.

מכל מקום: כאשר אשה פונה בתביעה לבית המשפט בבקשת דמי מזונות מופקעים מאד, בו בזמן שיש לה עבודה קבועה [לא עבודות בייבי סיטר מזדמנות,וכדומה], והיא משתכרת בכבוד. או: אשה שפתאום בעת הליכי גרושיה מבעלה הפסיקה לעבוד [פעמים מעשה זה נעשה על פי עצת ה'יועצים' של האשה], כדי לתבוע לעצמה דמי מזונות גבוהים יותר. או: אשה אשר במשך חיי נשואיה עם בעלה הנוכחי רכשה מקצוע חשוב הדרוש בשוק, ובעלה תמך בה כספית במשך שנים רבות לרכוש מקצוע זה, ועתה היא יושבת בטל בבית, ללא סיבה מצדקת, כגון שאין לה ילדים קטנים בבית הזקוקים להשגחה,או אין לה סיבה רפואית מצדקת לא לעבוד,וכדומה, והיא רצה לבית המשפט לתבוע מזונות גבוהים לעצמה, הרי בית המשפט יתחשב בטענות הבעל ביחס לפוטנציאל ההשתכרות של אשתו, ויפחית מדמי המזונות אשר נקבעו לו, או לא יקבל תביעות חדשות של האשה להגדלת דמי המזונות. והכל לפי הנדון

כך או כך: אם שאלתך היא האם בעל יכול לכוף את אשתו לצאת לעבוד, התשובה היא לא! בעל אינו רשאי לכוף את אשתו לצאת מן הבית לעבוד. הדברים אמורים גם אם בעת נשואיו האשה עבדה, ולאחר נשואיו האשה הפסיקה לעבוד

גם באופן שהבעל הוא מובטל, וטוען שהוא עושה את עבודות הבית,נקיון,בישול,וכו‘, הוא אינו רשאי לבא בטענה לבית דין שאשתו תצא לעבוד.

כך או כך: בעל שאינו שרוי בגרושין עם אשתו, מן הראוי שלא יהיה בהול אחר ממון שאשתו יכולה להרויח. ובוודאי שבעל אינו רשאי לדרוש [אף בלשון יפה, או בדרשות והרצאות על 'חשיבות עזרתה של האשה לבעלה'] מאשתו לעבוד עם גברים, או במשרדים או מקומות שאין שם כבוד לנשים, ואין זה משנה אם אשתו שומרת דת או לא. גברים לא מעטים אשר ירדו לחיי נשותיהן והכריחו אותן [נפשית], לעבוד במקומות שונים ומשונים, גילו ביום בהיר שאין להם אשה יותר.

לא לחינם אמרו חז“ל אין אדם רואה ברכה בממון שאשתו משתכרת. בפרט אשה אשר נהפכה לשפחתו של בעלה ‘היקר‘ המושך את ליבה במלים יפות … אשר עובדת שתים ושלוש משרות לשלם דמי השכירות, וגם אופה ומנקה, וגם מטפלת בילדיה.

לא פעם פגשתי אבות ואמהות אשר בכו במרורים שבתם הנשואה נשלחה על ידי בעלה -[ה'צדיק' השקוע בלימודיו, או המובטל] – בחודש השמיני להריונה, או שבועיים לאחר לידתה, להביא כסף.

על כך נאמר: החכם עיניו בראשו! אשה צריכה לחשב את חייה טרם נשואיה עם מי היא הולכת לבנות את חייה. בפרט בימינו אלה אשר הוצאות הכלכליות הן עצומות, והן סלע המחלוקת בין איש לאשתו, הן בעת נשואיו והן בעת גרושיו.

* * *

שאלה

אני גרוש + ילד בן 12. בהשפעת אימו, הוא מסרב לבקר אותי. האם אני רשאי להפסיק לשלם דמי מזונות

תשובה

כאשר בני זוג עם ילדים מתגרשים, ישנם שלשה חיוביים העומדים על סדר חיי היום יום

א. חיוב מזונות של האב לילדיו

ב.חיוב משפטי על האם לאפשר לילדיה לבקר את אביהם, חובה זו כוללת איסור מוחלט על האם להמריד את ילדיה כלפי אביהם, [משום טובת הילדים]וזכות בקורי ילדים של האב

ג. חובת מצות כבוד אב ואם של הילדים כלפי הוריהם

הן החוק העברי והן החוק האזרחי קובע שילדים אינם רכוש של הוריהם. ילדים הם בחזקת הפיקוח של בית המשפט מיד בעת לידתם. אולם: כאשר בני זוג חיים יחד בשלום,ואין נשקפת סכנה לחיי הילד, בית משפט אינו מתערב בביתו של האדם, כמה בגדים יש לילדים,כמה אוכל יש בבית,וכו’ ועד כמה ילדים מכבדים את הוריהם. ברם: כאשר בני זוג נפרדים, בית משפט מחוייב [וזה אחד מתפקידיו שעליהם הוא נתמנה על ידי הציבור עצמו] לפקוח עין מה נעשה במשפחה זו. זאת על פי ההנחה שילדים להורים פרודים הם בחזקת סכנה. לאו דווקא מצד הוריהם, אלא גם מצד אנשים חיצוניים, אשר משתמשים במצב זה, לסכן שלום ילדים של הורים פרודים,שאינם תחת פיקוח תמידי

חיוב מזונות של הורים כלפי ילדיהם אינו קשור עד כמה הילד מכבד את הוריו. זכותו החוקי של ילד לקבל מהוריו מזונות בסיסים לקיומו. אחרת, בית המשפט רשאי להפקיע זכות החזקת ילדים מהורים שאינם מעניקים מזונות לילדיהם

אולם: בנוסף לתשלום מזונות של הורים לילדיהם, בעיני בית משפט קבועה ההנחה, שזה מטובת הילדים לקבל תמיכה נפשית מהוריהם, ולהיות אתם בקשר יציב ובריא. מכאן זכות בקור -ילדים המוענקת לאב

בית המשפט רואה בחומרה רבה מצב שבו אם ממרידה את ילדיה כלפי אביהם, ממניעים אישיים של נקמה וכו’. ילדים אינם כלי שמוש למלחמות בין ההורים. זהו דבר הגורם בלבול לילדים, העלול לגרום נזק נפשי לילדים. אשה אשר משתמשת בילדיה לנקום באביהם, על האב לפנות מיד לבית המשפט על כך. בית המשפט יתרה באמא לא להמריד את ילדיה נגד אביהם. אם היא תמשיך בכך, יש זכות לאב לדרוש מבית המשפט להפקיע את זכות ילדיו מגרושתו, ולדרוש זכות החזקת ילדיו. הדברים אמורים גם במצב שאשה מגישה תלונות שקר במשטרה כלפי אבי ילדיה, שהיא עלולה להפסיד את זכות החזקת ילדיה

כך או כך: אין זכות לאב להפסיק לשלם דמי מזונות לילדיו, משום שהם מסרבים לבקרו. זאת מן הסיבה הפשוטה: שאין לסכן חיי ילד, ולהענישו, משום שאינו רואה את אביו. בפרט במצב שהאם היא הממרידה והגורמת לכך

אב רשאי להפסיק לשלם דמי מזונות לילד שמסרב לבקרו רק אם בית המשפט אישר זאת

כמו כן אב רשאי לבקש מבית המשפט להפסיק לשלם הוצאות נוספות שאינן חייוניים כל כך,כגון דמי שעורים פרטיים למוסיקה,וכו

בית המשפט יעיין בנדון. מה היא סיבת סרבנותו של הילד לבקר את אביו. אם בית המשפט יתרשם, שהסיבה אינה נעוצה בהתנהגותו של האב, והאם אין לה חלק בכך, אלא הילד הוא מורד באביו, עד כדי בזיון אביו או נוהג באלימות כלפי אביו, בית המשפט רשאי לצמצם את דמי המזונות לכדי חיוב המינומם הקבוע בחוק של המדינה בה מתגורר האב, ובד בבד בית המשפט רשאי לחייב את אם לטפל בילד זה, על ידי סיוע פיסכולוג וכדומה. אם הדבר כרוך בהוצאות נוספות ובית המשפט רואה לנכון שהילד זקוק לטפול נפשי [כגון שהילד סובל מכעסים] בית המשפט יחייב את האב או גם את האם בהוצאות אלו

כלומר: בית המשפט מודע לא רק לחיובים של הורים כלפי ילדיהם, אלא גם חיובו של הילד כלפי הוריו. וישנו הבדל בין ילד שרק מסרב לבקר את אביו, לילד מרדן ואלים. מצות כבוד אב ואם הוא חלק חיובי ממערכת חיי משפחה תקינים

מכל מקום: יש לאב לנהוג בסבלנות גדולה כלפי ילדיו, בפרט ילידם בגלאי נערות [וזה מתחיל בגיל עשר עד 18 ואף יותר] כי אם המצב גרוע עתה, הוא יכול להיות גרוע יותר. לצערינו, מיד שנה אלפי נערים ונערות בורחים מבית הוריהם ומתדרדרים לפשע, ואז העוגמת נפש היא גדולה שבעתיים. על כן יש לאב לכבוש את כעסו, לנהוג בבגרות נפש, למרות שגרושתו – אם ילדיו נוהגת באכזריות ונקמנות, וימשיך לפרנס את ילדיו, וישלח לילדיו מתנות עם כרטיסי ברכה, ויתן להם התחושה שהוא נמצא בשבילם, ויש תקוה לחדש הקשר, ואל ילך להכלימם בבית הספר,וכדומה. ויותר מכל מן הראוי לאב במצב זה, לבקש עצה מממוחים איך לנהוג במצב זה, וגם לקרוא ספרים על תורת נפש ילדים , בפרט ילדים שעוברים מגיל הילדות לבגרות אשר הם עצמם חשים מבולבלים וזקוקים לתשמות לב. וזהו חלק מצער גידול ילדים

**************

שאלה

אל העורך היקר…אני נעזר מאד באתר חשוב זה,הדברים המחזקים והמעודדים ואמרי השפר הכתובים בו פותחים חלון חדש לעיון ומחשבה… עלו והצליחו. אני פונה אליכם בשאלה מעשית הקשורה אלי בימים אלו

לפני מספר ימים שני אנשים מסרו לי כתב-הזמנה להתייצב לדין תורה באחד בתי הדין בברוקלין…

שאלותיי הן

א. האם אני חייב להתייחס להזמנה של בית הדין בברוקלין[או בית דין בישראל].א

ב. האם בית דין רבני בברוקלין רשאי לתת פסק דין לתובע שלא בפני

ג. אמרו לי שכאשר מופעים לדין תורה בית דין דורש לחתום על שטר-בוררות שאנו מקבלים עלינו את פסר הדין יהיה מה שיהיה..האם אני רשאי לסרב לחתום על שטר בוררות

ד. בית הדין כתב שאם לא הופיע למשפט בפניהם הם יוציאו כתב-סרוב נגדי, שאלתי היא האם זה חוקי להוציא נגד אדם כתב-סרוב

תשובה

אל הקורא היקר…תודה על מילות החיזוק והעדוד, אני שמח מאד שאתה מוצא עזר באתר חשוב זה אשר מושקע בו הרבה עמל

שאלותיך הן חשובות מאד, והן מעשיות מאד

א. בענין שאלתך אם יש חובה על אדם להתייחס להזמנת בית דין רבני בארצות הברית או בפני בתי דין בארץ ישראל

א.1 על פי החוק בארצות הברית של הפרדת דת מן המדינה – בתי דין הרבניים בארצות הברית אין להן תוקף מצד המדינה לדון בכפיה, לא בדיני אישות ולא בדיני ממונות. זאת איפו שאדם אשר מקבל הזמנה מבית דין רבני בארצות הברית, אין עליו חובה להתדיין בפניהם

מכל מקום: כאשר אדם אדם מקבל הזמנה לדין תורה מבית דין רבני קבוע ומוסמך בעיר, מן הראוי שיתיחס להזמנתם, אם כי אינו חייב על כך

הטעם: למרות שאין בית דין מסויים רשאי לכוף אדם להתדיין בפניהם דווקא יש זכות לאדם להביע רצונו שהוא מוכן להתדיין בפני בית דין אחר שבעיר, ועל ידי כך אין זכות לאותו בית דין להוציא כתב-סרוב נגדו, כל זמן שאדם מגלה נכונות לדון על פי דין תורה

ב 2 . בתי דין הרבניים אשר בארץ ישראל יש להם תוקף לדון בדיני אישות[נשואין גרושין] בכפיה מצד חוקי המדינה. זאת איפו שאם אדם מקבל כתב-הזמנה לדין בפני בית דין רבני אזורי מוסמך מטעם הממשלה [לא בתי דין פרטיים של קהילות], חובה עליו להופיע למשפט. אי התייצבתו של אדם לדין בפניהם עלולה להביא למעצרו, וגם לנתינת פסק דין שלא בפניו

המשך יבא……..

*************************

שאלה

שכרתי עורך דין שייצג אותי בבית משפט,האם חובה עלי להופיע לדיונים

תשובה

הן על פי דין תורה, והן על פי חוק האזרחי בארץ ישראל ובארצות הברית, חובה על שופטים להתרשם אישית לא רק מטענתם של בעלי הדין, כגון שהם מושמעים דרך שליחים[עורכי דין,עובדים סוציאלים,עדים,וכו'] או שהם כתובים על נייר או מוקלטים, – אלא מדרך טיעונם של בעלי הדין, דהיינו אופן דיבורם, הבעת פניהם,וכדומה…

אשר על כן: אין בעל דין רשאי לפטור עצמו מלהתייצב לדיונים גורליים, על ידי יצוג עורך דין

מקורות …

המשך יבא….

*******

שאלה

השכן שלי תבע אותי למשפט ועקב כך נגרמו לי הפסדים כספיים של הוצאות משפט,עורכי דין,הפסד ימי עבודה,וכו’ האם אני רשאי לתבוע הוצאות משפט. יש לי לציין שתביעותיו יסודם היו קנטרניות כדי להכתים את שמי , וגם בית המשפט הכיר בכך

תשובה

המשך יבא….

****************************

שאלה

חברי תבע אותי בבית משפט אזרחי, והפסיד. עתה הוא פנה לבית דין רבני באותה תביעה בתקוה שיזכה שם. האם בית דין רבני רשאי לדון באותה תביעה

תשובה

אדם שתבע את חבירו בערכאות, בלב בוטח שהם יבררו את דינו, ויצא נפסד, הרי שאיבד את זכותו לדון באותה תביעה בבית דין רבני, בפרט באופן שנגרמו לנתבע הפסדים כספיים או אחרים

מקורות

המשך יבא….

********************

שאלה

אני בחור בגיל השידוכים…הציעו לי שידוך מניו יורק… טסתי מישראל לניו יורק…אך הבחורה סרבה להיפגש…האם אני רשאי לתבוע אותה את הוצאות הטיסה, הפסד ימי עבודה, ושאר הוצאות

תשובה

במשפטים ידוע הכלל כל ענין נדון לגופו, ואין להקיש ענין לענין, ובכל מקרה ומקרה יש הסכמים שונים בין שני הצדדים או עם גורם צד שלישי כגון השדכן,ההורים

מכל מקום: בעקרון, אין אדם רשאי לתבוע מאשה את דמי הוצאותיו לפגישותיו אם הם לא צלחו

הטעם: חתן וכלה מעלים על דעתם מלכתחילה את האפשרות שאחד הצדדים יבטל את השידוך, או יסרב לבא לפגישה מסיבות חדשות שנודעו לו טרם הפגישה, ומעשים הם בכל יום. וכל ענין הפגישות להכיר זה את זה, ואם הכלה, או החתן, טוענים שלאחר כמה פגישות הם נכחו לראות דברים שאינם מוצאים חן בעיניהם, הרי שביטול הפגישות לא היה במזיד לשם גרימת הפסדים

ובדיני ממונות והסכמים הולכים אחר דעת הבריות וחוקי אותה מדינה בה נערך ההסכם

אך: אם כי מצד דיני ממונות אדם פטור באופן זה, חובה מוסרית מדיני שמים מוטלת על אדם לא לגרום הפסדים ממוניים או עגמת נפש לאדם אחר, על כן: יש לפייס אדם שנגרמו לו הפסדים ,בפרט בנושא רגיש זה של שדוכים,יש להיזהר מאד מאד לא לפגוע בצד השני

ברם: חתן וכלה שערכו אירוסין, ואחד הצדדים בטל את השידוך, רשאי הצד השני לתבוע את הוצאתיו, ובית הדין יברר את הענין לגופו, לראות, אלו הוצאות הן ברי חזרה ואלו הוצאות לא

ושטר תנאים אשר נערך בעת האירוסין המפורט בו שאם צד יבטל את השידוך ישלם כך וכך, הרי הוא ככל הסכמי ממון, – והוא קביל גם בבתי משפט האזרחיים בארצות הברית. [כל הסכם ממוני [חוקי] אשר נערך בין שני בני אדם הן במעמד צד שלישי כגון בית דין רבני או עורך דין, או שנעשה בניהם בלבד, הרי הוא קביל בבתי משפט האזרחיים. כמובן שהסכם אשר נערך במעמד צד שלישי ,או עדים, הוא טוב יותר, ואינו בר הכחשה על ידי צד השני].ו

מקורות

המשך יבא…

***************************

שאלה

אל הבורר והמגשר …

אני נמצא כעת בהליכים משפטיים עם חברה לשווק מזון, אשר עבדתי אתם במשך עשר שנים, ועל סמך כך קניתי משאיות לשווק המוצרים שלהם,אבל עכשיו הם אינם מוכנים לתת לי זכויות בלעדיות לשווק את המוצרים שלהם וגם לא באותם מחירים ששוה לשווקם, ועקב כך נגרמו לי הפסדים של עשרות אלפי דולרים,האם אני זכאי בכל ההוצאות האלו

תשובה

אל השואל …

בדיני ממונות יש כלל חשוב מאד והוא שדבורים – הם דבורים. כלומר: כל הסכם בעל פה אשר נעשה בין בני אדם, כגון שוכר ומשכיר, או בין עובד למעסיק, או בין אדם לחברה אשר אתה עבד במשך שנים, – אין לו תוקף משפטי

במצב שלך, אשר אין הסכם כתוב וחתום בינך לחברה אשר אתה עבדת במשך שנים, הרי אין שום חובה מוטלת על שני הצדדים לעבוד זה עם זה, וכשם שאתה יכלת לעזוב חברה זאת בכל עת ולעבוד עם חברה אחרת, באותה מדה חברה זו רשאית להפסיק לעבוד אתך, או לשנות את תנאי השווק

על כן הן על פי דין תורה, והן על פי החוק האזרחי, אין מקום לתביעה על ההפסדים שנגרמו לך, עקב הבנות שהיו לך שהחברה תמשיך לעבוד אתך

גם מצד הישר והטוב, אין חובה כלפי החברה לפצות אותך, משום שהחברה אכן מוכנה לעבוד אתך, אלא לא באותם מחירים, והיא מוכנה לעבוד אתך אך לא רק אתך, וכמו שאתה הזכרת במכתבך שנמוקי החברה הם שהם נקלעו לקשיים כספיים, ועל כן הם מעלים את המחירים, ומחפשים משווקים חדשים

זאת איפו למרות שנגרמו לך הפסדים כספיים וצער רב מכך, אין מקום לתביעה בנקודה זו

מכל מקום: אין זכות לחברה שעבדת אתה, להשתמש בקו החלוקה שאתה בנית, ולתת למשווקים אחרים כתובות של עסקים שאתה טרחת ועמלת שיקנו את סחורתם, באופן זה אתה רשאי לתבוע

מכל מקום מן הראוי לפנות לדיין בקהילתך, אשר ירד לעומק פרטי פרטים של הענין, ולעשות פשרה עם אותה חברה בדרכי שלום

בזבוז כספים לשכירת עורכי דין ופניה לבתי משפט אינם ממולצים, בפרט במקרה זה שיד החברה על העליונה

מקורות

המשך יבא….

***************

שאלה

אני וחברי פתחנו עסק בשותפות, כיון שאנחנו מכירים זה את זה שנים רבות לא עשינו שום הסכם שותפות בכתב אלא לחצנו ידים ונתנו תקיעת כף להיות שותפים נאמנים…אך לצערי שותפי טוען עכשיו שלא היו דברים מעולם..ושהעסק שייך רק לו[חוזה שכירות החנות על שמו], שאלתי היא האם לתקיעת כף יש ערך משפטי על פי דיני ישראל או דיני ערכאות

תשובה

בדיני ממונות החוק העברי והאזרחי קובע

‘המוציא מחבירו – עליו הראיה!‘ תקיעת – כף אינה עדות וראיה מספקת אשר על פיו בית דין רבני או אזרחי יחייב אדם ממון

מכל מקום אם יש לצדך עדים נאמנים אשר היו נוכחים בעת ההסכמה לכוננות השותפות, וראוך פעיל בבנית העסק, וכן אם יש בידך עדויות אחרות כגון משיכת כספים מחשבונך לחשבון השותפות או לתשלומי סחורות, וכו’ וכו’ , תוכל להוכיח את שותפך בעסק זה

מכל מקום: בשולחן ערוך דיני שבועות אנו מוצאים דרגות שונות של תקיעות כף

א. תקיעת כף של דרך הסוחרים שתוקעים כפם זה לזה דרך כבוד לקיים המקח, אין לה דין שבועה, ואין לה ערך לא משפטי ולא מוסרי

ב. תקיעת כף אשר ניתנה לשם שבועה לעשות עסק, דינה כשבועה, ומי שחוזר בו מהעסקה הרי הוא מחוסרי אמנה וחל עליו דין ‘מי שפרע’ – דהיינו שבית דין אומרים מי שפרע מדור המבול יפרע ממנו, וצריך התרת שבועות,[אבל אי אפשר לכופו לעסוק העסקה].ועל זה אמר שלמה המלך[משלי פרק ו]:“בני אם ערבת לרעך – תקעת לזר כפיך, נוקשת באמרי פיך,נלכדת באמרי פיך, עשה זאת בני והנצל, כי באת בכף רעך, לך התרפס ורהב רעך!”ו

כך או כך: כל הסכם בין שותפים שאינו כתוב וחתום, קשה מאד לצד המקופח להוכיח את שותפותו או דרגת שותפותו בעסק

מקורות

המשך יבא…..

**************************************

דיני ירושה

שאלה

אבי ע”ה לא השאיר צוואה,ואחת האחיות גרה בבית אמי,ואינה מסכימה למכירת הדירה, מה עושים

תשובה

לכבוד…

בענין שאלתך בעניני ירושה

הנה דיני ירושה הם מורכבים מאד

החילוק אינו רק בין אם המנוח השכיל להשאיר צוואה או לא, אלא איך ומתי נעשתה הצוואה, כי צוואה אחרונה מבטלת את הצוואה הקודמת לה, כמו כן שאלות בדבר כשירותה של הצוואה כגון אם נחתמה על יד המנוח בעת שהיה צלול בדעתו,וכו’, וכן איזה רכוש הוא בר ירושה[רכוש שלמעשה אינו רכושו של המנוח אינו בר ירושה למרות שהם בביתו. כמו כן בן שגר אצל הוריו והשקיע מכספו לבנות חדרים בבית הוריו לשמושו שלו, אותו ערך ממוני אינו בר ירושה]וכן יש לבדוק האם ישנם סעיפים הנוגדים את חוק העברי או את החוק האזרחי של המדינה בה נערכה הצוואה. זאת איפו שצריך לרדת לפרטי פרטים של כל נדון ונדון

על כן דברים אלו שאני כותב הם דינים כללים,וראוי לבעל דין להיעזר במומחה בדיני ירושה במדינה בה הוא חי,אשר ירד לפרטי פרטים של הענין

על פי חוק העברי בשולחן ערוך חושן משפט ובשולחן ערוך אבן העזר

אשה אינה יורשת את בעלה כלל וכלל

הטעם: כיון שמעשה ידי אשה שייכים לבעלה, אשר בתמורה בעלה מפרנסה, הרי מה שקנה בעלה בחיי נשואיו,או אם צבר ממון, שייכים רק לו, וממילא אין לאשה חלק בהם כאשר הוא נפטר, משום שנשואי אדם נפקעים על ידי גט או על ידי פטירתו[זאת איפו שהאשה חופשיה להינשא לאיש אחר].ו

במילים אחרות על פי החוק העברי האשה אינה נקראת “שאר בשרו” של בעלה

ורק בני משפחה יורשים, הנקרא במשפטים: “שאר בשרו”!ו

יסוד זה יש לו השפעה גם על דיני אבילות, אשר נפסק שאשה שנפטרה, בעלה אינו חייב לעשות לה אזכרה שנתית,ולא זו בלבד כתוב בפוסקים שאין תועלת רבה בקדיש של בעלה משום שאינו בן משפחתה

אולם: חכמי התלמוד[מסכת כתובות] אשר תיקנו כתובת אשה

חשבו גם על טובת האלמנה, שלא תושלך לרחוב ללא קורת גג, ועל כן אחד הסעיפים בכתובה הוא, שלאלמנה יש זכות לגור בבית בעלה המנוח עד יום פטירתה, ואין זכות ליורשים לסלקה מן הבית, או יש לה זכות לגבות את כתובתה [אם הוא גבוה] ולעזוב את הבית

מכל מקום יש זכות ליורשים לסדר דירה אחרת לאלמנה, דירה שאינה פחותה באיכותה מהדירה בה היא גרה עם בעלה, ולמכור את הבית

ברם: על פי החוק האזרחי בישראל ובארצות הברית, לענין ירושה האשה נקראת משפחה! והיא יורשת את בעלה! לא זו בלבד: אלא שלמעשה אלמנה מקבלת 75% מן הירושה, ושאר היורשים מקבלים רק 25%

הטעם: על פי חוק האזרחי, אשה בחייה יש לה 50% זכות בכל רכוש שנקנה במהלך נשואיה, או בכל ממון שנצבר במהלך נשואיה, הרי כאשר בעלה נפטר, 50% ממילא שייכים לה, + 50% מן ה50% שבעלה הוריש ,הרי יש בידיה 75%

2. על פי החוק האזרחי בדיני ירושה,והן על פי החוק העברי בשולחן ערוך אבן העזר, לא ניתן לסלק ילדים קטנים אשר עדיין גרים בבית, אם אביהם נפטר, והוא היה חייב בפרנסתם[ילדים עד גיל 18].ואין היורשים הבוגרים רשאים למכור הדירה. אלא בהסכמת אפוטרופוס של הילדים המומנה על ידי הממשלה, ואלא אם כן אם זה לטובת הילדים, כגון שהם יהיו מוגנים במקום אחר,וכדומה

על כן:אשה שנפטרה והשאירה ילדים קטנים,אין בעלה רשאי למכור הדירה ללא הסכמת ‘השותפים שלו’ – ילדיו הקטנים שגם הם יורשים את אמם,ואפוטרפוס ממונה על ידי הממשלה לשמור על זכותם,והוא צריך להסכים למכירה,מתוך היבט של מה טובתם של הילדים

3. בן או בת בוגרים אין להם זכות להתנחל בבית הוריהם, ולמנוע על ידי כל את מכירת הירושה.

באופן שאחד הילדים אינו חפץ לעזוב הדירה, תחילה יש ליורשים לקבל צו ירושה, המורה על חלקם בירושה, ואז לפנות לבית משפט שימנה מנהל עזבון למכור הדירה ולחלקה. צו ירושה שייך באופן שיש יש צוואה

ואם אין צוואה? יש בעיה

א. לאלמנה יש 50% בדירה. ב. אם למשל יש חמשה ילדים יורשים- הרי לכל ילד יש 5% בדירה…ומה אם אחד ממהר למכור את הדירה,ואחד מחכה עד שהשוק יהיה יותר טוב? ומה אם אדם ראה את הדירה ורוצה לקנותה…הרי הוא צריך הסכמת ששה אנשים, של האלמנה ושל הילדים??? ואין זה קל, אלא אם כן ממונה מנהל עזבון,שהוא ממונה על מכירת הדירה וחלוקתה

כך או כך: אדם שלא השאיר צוואה,הרי שזכות חלוקת הירושה עוברת למדינה! ובית המשפט אחראי על חלוקת הרכוש. ישנן מדינות בארצות הברית, שהמדינה לוקחת 30% ויותר מרכוש שאין עליו צוואה

על כן אם אדם נפטר בבית מלון בפלורידה, אבל הוא גר בניו יורק, פעמים יש ריב בין הממשלות כמה? ולמי? יש זכות בחלוקת הירושה שאין בה צוואה…כדי לקבל נתח מהירושה

במילים אחרות מי שאינו משאיר צוואה יוצר צרות רבות ברכושו

טוב יעשה איש אשר ירשום בצוואתו שבת זוגתו, תקבל את חלקו בדירה ,50% ממילא שייכם לה, ועל ידי זה ימנע מריבות רבות, ועל ידי כך האלמנה תוכל למכור את הדירה מתי שהיא חפצה ללא אישור שאר יורשים

כמו כן: אדם שרואה שילדיו אינם מסתדרים, יכתוב שהוא ממנה מנהל עזבון שיטפל בירושה,ורק לו הזכות לעשות החלטות

בברכה

M.MOSES

מוצגים כאן עוד שאלות אשר נדון בהם בעז”ה

——————————————–

הנה: כאשר הילדים הם שוחרי שלום, אפשר ליישב את הדברים בעזרת צד שלישי או ביניהם בדרכי נועם

אלא שהבעיה היא כאשר אין תמימות דעים בין הילדים, או כאשר אחד הבנים או אחת הבנות דורש/ת שליטה ברכוש מסיבות שונות

או כאשר בא אדם זר מבחוץ וטוען: לי הוריש אביכם את רכושו

השאלות הנשאלות

1. מה הדין כאשר האלמנה עדיין גרה בבית

2. מה הדין כאשר ילדים קטנים גרים בבית. דהיינו ילדים שהם בגיל שאביהם חייב לתת להם קורת גג ולפרנסם אם היה חי[עד גיל 18. תלוי בחוק המדינות]ו

3. מה הדין אם ילד בוגר גר בבית הוריו, האם ניתן לסלקו כדי לחלוק הירושה

4. מה הדין אם אין צוואה

5. מה הדין אם האלמנה טוענת שהכל שייך לה

6. האם אלמנה יורשת את בעלה

7. האם יש הבדל בין בנים לבנות לענין ירושה

8. האם אלמנה צעירה שבעלה הוריש דירה רשאית למכור את הדירה, או שהיא חייבת לקבל אישור מן האפוטרופוס של ילדיה

9. מהי צוואה

10. כיצד נערכת צוואה

11. האם חובה שעדים כשרים שאינם קרובי משפחה או שנהנים מצוואה זו יחתמו על הצוואה

12. האם מי שאמר את צוואתו בעל פה תוך שהוא מוקלט בוידאו היא צוואה כשרה

13. האם היורשים יורשים גם את חובותיו של המוריש

14. מהו צו ירושה

15. כיצד מגישים צו ירושה

16. האם מוריש אשר חי עם אשה במשך תקופה [ידועה בצבור שהיא בת זוגתו] יש לה חלק בירושה

17מה תפקידו של מנהל עזבון, ובאיזה אופן ראוי למוריש לציין בצוואתו שמנהל עזבון יטפל בירושה

18. האם צוואה שיש בה מחיקות במקום התאריך וכדומה, כשרה

19. אדם שהיה שותף בעסק מקצועי, איך תחולק הירושה בין השותף ליורשים?ו

20. האם אדם רשאי לסלק עצמו מן הירושה שנפלה בחלקו, כגון שיש לו נושים ואינו רוצה שיגבו מן הירושה

*********************

שאלה

אני ובעלי לעתיד,זוג מבוגרים,ויש לנו ילדים ורכוש מנשואין קודמים,האם הסכם טרום נשואין שאנו עושים משמש גם כצוואה במקרה של פטירה

תשובה

כן.הסכם טרום נשואין חוקי שבני זוג עושים,הרי הוא גם צוואה,שבמקרה של פטירה,רכוש זה או אחר יהיה שייך לפלוני. חובה לציין בהסכם טרום נשואין, מיקומו של הרכוש,או חשבון בנק,וכו‘

עוד פרטים על ‘הסכם טרום נשואין’ ראה אתרינו מדור הסכמים

******************************

שאלה

בעניני מזונות והחזקת ילדים

אל הבורר והעורך היקר...

משפחה עם 4 ילדים, הגבר רוצה להתגרש, האשה מסכימה, אבל יש בעיה עם פרנסת הילדים בעתיד- האשה בקושי משתכרת, הגבר משתכר טוב בעיקר מעבודות “שחור” (לא מוצהר בחוק). הגבר ידוע כקמצן וקשה בענייני ממון גם במה שקשור לילדיו ולכן ידוע שיעשה בעיות עם המזונות, הכנסותיו המוצהרות הן כביכול אפסיות ואם המזונות יקבעו על פיהן הן יהיו מזעריות וגם אותן ספק אם ישלם. האשה לא תוכל לכלכל אותם לבד. האם האשה יכולה לתבוע שהילדים יהיו בחזקת הבעל ולא בחזקתה? הבעל מראש מתנער ואומר שהוא לא יגדל אף ילד אצלו. האם בית הדין יכול להכריח אותו? או בכלל, מה עושים במקרה כזה.

הם עדין לא פתחו תיק לא ברבנות ולא בערכאות. אבל לפני שזה קורה קצת הדרכה לאשה, חוץ מזה בקשר לעו”ד – האם היא זכאית לעו”ד מטעם המדינה שייצג אותה? במקרה שהיא לא יכולה לממן כמובן את העלויות.

ולגבי פתיחת תיק- איפה עדיף- רבנות או ערכאות?

תודה מראש על כל המידע שאתה תורם לציבור

הלוואי ולא היה צריך… אבל החיים קשים מסתבר… ויש בעצות שלך צורך רב.

ש.

---

---

תשובה

לכבוד ש

שלום וברכה!

בענין שאלתך בענין חזקת ילדים

1. על פי החוק העברי [שולחן ערוך אבן העזר, תלמוד מסכת כתובות], חיוב חינוכם ופרנסת ילדיו של האדם מוטלים על האב בלבד. על אם הילדים אין שום חיוב כלפי ילדיה. רק תינוק אשר יש צורך להניקו,בית דין רשאי לכוף את האם להניקו

2. זאת איפו שנפסק להלכה שאשה רשאית לבא לבית דין ולומר אין רצוני לגדל

את ילדיי ולהשליכם על צוואר בית הדין,אשר חייב לדאוג למקום מבטחים לילדים. [זהו אחד התפקידים המוטלים על בית דין – לדאוג לשלום ילדים יתומים או ילדים אשר נזנחו על ידי הוריהם]ו

3. למרות שאב חייב בכל הוצאות גדול ילדיו, אין בית דין רשאי לכוף אב לקבל החזקת ילדיו באופן שהוא מסרב,[ואם הוא אדם אלים ושוטה בכלל אין לו זכות לקבל החזקת ילדיו,גם אם הוא רוצה]. כלומר: בית דין רשאי לכוף אדם לפרנס את ילדיו אבל לא להחזיק בהם. זאת מן הסיבה הפשוטה: זכות החזקת ילדים מוענקת על פי הכלל ‘היכן טובת הילדים להיות’ והיכן הם בטוחים, אם אדם מסרב להחזיק בהם ולדאוג לשלומם,הרי אין מקום לההחזיק בהם

4. הן על פי החוק העברי[מסכת בבא קמא,שולחן ערוך חושן משפט],והן על פי החוק האזרחי במדינת ישראל ובארצות הברית, יש כלל יסודי בדיני ממונות והוא: המוציא מחבירו עליו הראיה! זאת איפו: אשה אשר טוענת שאב ילדיה מרוויח יותר ממה שאכן הוא מצהיר בשלטונות המס, עליה להוכיח את דבריה

ראיות יכולות להיות להתפרש – גם על פי רמת חיים שבה אבי הילדם חי, לדוגמא: אדם שנוהג ברכבים מפוארים, וחי בדירת פאר,אינו יכול לבא לבית דין ולטעון שהוא מרויח כמה שקלים בחודש

כמו כן: בית דין,ובית משפט קובע מזונות על פי מקצועו של האדם

לדוגמא: אם רופא [או שרברב מתקן צנורות] רוצה להתחמק מתשלום מזונות,וטוען שהוא מרויח כמה פרוטות בחודש, הרי בית המשפט לא יתחשב בטענתו[אם הוא מתרשם שטענותיו הם שקר],ויקבע מזונות לילדיו על פי רשימה עדכנית שיש בידי בית המשפט,שבה מדורג משכורתו של אדם לפי מקצועו

כך או כך: אשה עם ארבעה ילדים זכאית לתשלום מזונות ישירות מבטוח הלאומי,אם יש בידה פסק דין [של מזונות קבועים]שהיא רשאית למזונות,וביטוח הלאומי הוא תובע את אבי הילדים

5. על פי החוק,אדם זכאי ליצוג חינם רק בתיק פלילי. זאת איפו אם טענת אשה הם רק בענין מזונות היא אינה זכאית ליצוג חינם, אלא אם כן התיק כרוך בפלילים,כגון שהבעל התעלל בה. אך: ישנם אירגונים אשר מעניקים עזרה משפטית בתשלום סימלי. ניתן לקבל מידע על כך ממזכירות בית המשפט, או משרותי הרווחה של העיריה

6. ילדיה הקטנים זכאים ליצוג חינם של עורך דין, ועליה לפנות למזכירות בית המשפט[או לאירגונים שונים] כדי שיעמידו עורך דין אשר ייצג את טובת הילדים

פעמים בית משפט רשאי להעמיד פקיד,או עובד צבורי אשר ייצג את הילדים,ולאו דווקא עורך דין

אלא: כיון שעורך הדין אינו מייצג את האמא, עלול להיות נגוד אינטרסים ואי הבנות בין עורך דין של הילדים לאמא של הילדים. זאת איפו שיש צורך לקבל יעוץ עדכני בנושא, ורצוי לשלם קצת ממון לעורך דין אשר ייצג את הילדים ואת האמא. אם יש חשש להתעללות בילדים,בית משפט לא יאשר שעורך אחד ייצג גם את האמא וגם את הילדים,וכל מדינה ומדינה לפי חוקיה

7 הסכנה שיש כאשר עורך מטעם הממשלה מתמנה לייצג את הילדים הם;

שהאמא אין לה זכות לפטר אותו!! אם הוא אינו מוצא חן בעיניה. רק בית משפט רשאי לקבוע זאת. 2. עורך דין של הילדים – פעמים הוא צובר ראיות גם נגד האמא – מתוך שלום הילדים

8. בענין היכן עדיף לפתוח תיק משפטי? הדבר ברור שבית משפט אזרחי מחייב אם ילדים לפרנס את ילדיה במדה שווה כמו אב הילדים, אלא באופן שהיא מקבלת את החזקת הילדים,בית משפט מפחית את השתתפותה בפרנסת הילדים לכדי שלישוהכל לפי הענין

על פי בית דין הרבני החיוב מוטל רק על האב

מכל מקום: אם האב מוכיח בבית דין רבני שהם זוג אשר אינו שומר דת,יש לו הזכות לדרוש מבית דין הרבני לדון בענין מזונות כמו בית משפט האזרחי-לכוף את האם להשתתף בהוצאות הילדים. כלומר: זוג שאינו שומר דת אינו רשאי לטעון לפסוק להם בדיני מזונות -על פי הדת,אם אחד מהם מסרב

9. ענין אחר שבו יש הבדל בין בית דין רבני לאזרחי,הוא בחלוקת רכוש

בית דין נוטה להעניק יותר זכויות ברכוש לאיש,על פי ההנחה שמה שקנתה אשה קנה בעלה. ואילו בית משפט אזרחי נוטה יותר לתת זכויות ברכוש גם לאשה,על פי החוק שבני זוג הם שותפים ברכוש אשר נקנה לאחר נשואיהם

10. מכל מקום,כאשר אין לבני הזוג רכוש,עדיף לפנות לבית דין רבני, בפרט באופן זה שהאשה חפצה להשתחרר מעול החזקת ילדיה

11. אם הורים מסרבים לגדל את ילדיהם,זכות החזקתם מועברת למדינה,והיא מחליטה אם להעבירם למשפחה מאמצת,או לקרובי משפחה של הילדים אשר מוכנים לטפל בהם

12. כלומר: המשחק שאמא משחקת שכביכול אינה חפצה בהחזקת ילדיה,כדי שיפלו על אביהם, ומאידך גיסא גם האב טוען שאינו חפץ בהם, – הוא מסוכן! האמא עלולה לא לראות את ילדיה. כי כאשר זכות החזקת ילדים מופקעים מהורים,לוקח שנים של מאבקים כדי לקבלם חזרה

13. מן הראוי לפנות לרב השכונה או לאדם בעל השפעה על אבי הילדים,מתוך תקווה שיגיעו לפשרה,ומתוך גילוי רצון ודברי נחת לא רק של האיש,אלא גם של האשה,וכל הסכם פנימי ביניהם ירשמו על נייר

הצלחה רבה

ותודה רבה על פנייתכם בשאלה חשובה זאת

M.Moses

WWW.MYSHALOMCENTER.COM